שמעת על פרויקט הגלויה הסודית? גם אם לא וגם אם כן אבל קצת, אשמח לספר. כמו שעשיתי כמה עשרות פעמים באחר צהריים אחד בשנה שעברה בגלריית הגלויה הסודית ביריד צבע טרי 2024.
הגלויה הסודית הוא פרויקט שפועל כבר כמה שנים במסגרת יריד האמנות צבע טרי. בכל שנה, מזמינים אמנים שונים לאייר, לצייר או ליצור גלויה. הגלויות מוצגות למכירה בתערוכה ללא חשיפת שם האמן או האמנית היוצרים (זה ה"סודי" שבגלויה הסודית) ובמחיר אחיד של 190 ש"ח (נכון לעכשיו, ואולי ישתנה בעתיד). אחרי הרכישה, אפשר לראות מי יצרו אותה, ויש גם פרטים שמאפשרים ליצור איתם קשר.
פעם ביום במשך חודש נובמבר כותבים סיפור קצר ומעלים לרשת. זאת התמצית של פרויקט סיפורונובמבר שרץ כבר כמה שנים. הוא נולד בהשראת NaNoWriMo (אתגר לכתיבת ספר בחודש, שפועל בשפה האנגלית ועומס המילים ביעד שלו לא מתאים לעברית) ו-Inktober (אתגר יצירה יומית בדיו בחודש אוקטובר), ולוקח את המיטב מכל אחד מהם: אתגר קבוצתי – קהילתי, יעד כתיבת מילים שלא מכביד, עם מילת נושא או השראה לכל יום.
השנה זאת הפעם השלישית בה השתתפתי באתגר והשנייה בה השלמתי אותו. במשך החודש פרסמתי את הסיפורונים בטוויטר (הייתי מעדיפה בבלוסקיי, אבל האשטגים לא עובדים שם והשרשורים מתנהגים מוזר) ועכשיו אני מפרסמת גם כאן, לבקשת כמה חברות שאין להן חשבון בטוויטר, וגם שיהיה למזכרת.
ביום שישי האחרון, הצטרפתי יחד עם אנשים רבים ללוות בדרכה האחרונה את מיה. רב"ט מיה ויאלובו פולו, ששירתה כבקרית איסוף יבשתי בגדוד 414 בחיל הגנת הגבולות, ונפלה בקרב במוצב נחל עוז ביום שבת 7/10/2023.
בקבוצות העדכונים המקומיות של גבעתיים פורסם מועד לווייתה. לאורך הדרך, בכמה מקומות מרכזיים, עמדו תושבים, רבים מהם עם דגלים, מביעים כלפי מיה ומשפחתה כבוד, צער ותמיכה. חלק מהם, היו הורים עם ילדים קטנים או אנשים מבוגרים מאוד שכנראה לא יכולים להגיע ללוויה, וזאת דרך יפה להשתתף ולתמוך.
לא הכרתי את מיה או את בנות ובני משפחתה. זאת לא הפעם הראשונה שבה אני הולכת ללוויה של אנשים שאני לא מכירה, אבל הפעם האחרונה שעשיתי את זה היתה במסגרת השירות הצבאי שלי. וזה לא נהיה יותר פשוט או קל עם השנים.
שתי חוברות זיכרון לאותו אדם. אחת נערכה ופורסמה לציון שנה למותו, והשנייה אחרי עשרים שנה. כל זה היה לפני הרבה שנים, בשנת 1947 ובשנת 1966. החוברות הן לזכרו של סבא שלי, שמעון אכסי אלכסנדר ז"ל, והן נשמרו בביתה של סבתא והוצאו בכל שנה ביום הזיכרון וביום השנה למותו. עכשיו הן נמצאות ברשותי. ביום הזיכרון, אני מוציאה אותן וקוראת קצת. שתיהן דקות מאוד וצנועות, אך יש בהן מילים של אהבה לאיש שהיה, הערכה לפועלו ולחייו, וצער על מותו, כל כך מוקדם מדי.
הלב והמעין 